שוק פרחים 

שוק פרחים

(לתוכניות מלאות והדמיות מקוריות אנא צרו קשר ישירות עם מתכנן טל ברמן)

בשנת 2002 נערכה מצגת בעיריית תל-אביב, בה הצגנו אנכי וקולגה, מצע לעריכת שוק פרחים בעיר.

הרעיון היה להקים שוק פרחים בעיר תל-אביב, בדומה לשווקים המתקיימים בערי העולם, מטוקיו ועד לונדון, מסידני ועד אמסטרדם. בפרוגרמה המקורית הועלו מספר השפעות חיוביות של שוק פרחים על העיר תל-אביב יפו: 1. מדובר במוסד תרבותי ארוך-טווח וחשוב הממוקם בלב העיר, ובכך למצב את תל-אביב בשורה הראשונה של ערי עולם אחרות. המטרה היא לבסס שוק קבוע קטן כל יום שישי, ולא אירוע חד-פעמי או הפנינג המוני. 2. השוק יהווה תרומה להתחדשות עירונית ולחיי הרחוב בעיר. ריענון וחידוש ההיצע העירוני לתושבי העיר. כל זאת, תוך השתלבות טבעית במרקם העירוני הקיים, ללא הפרעה להסדרי תנועה וחניה. המטרה היא ליצור שוק פסטורלי, תרבותי וסולידי. 3. השוק עשוי לעודד את תרבות הנוי בעיר, כולל האצת גינון בשטחים פרטיים הפונים לשטחים ציבוריים, כמו: אדניות מרפסת וגינות גג. בשוק יהיו יועצים מקצועיים שידריכו את הקונים ויעזרו להם להמציא דרכים ואלטרנטיבות לשדרוג תרבות הנוי כאמור.

בחירתו של גן מאיר כמקום המתאים ביותר להקמת השוק לא הייתה מקרית: 1. המבנה הפיזי של השטח, כמו גם החומרים והנוף הקיימים בגן מתאימים ביותר לעיצוב שוק פרחים בסטנדרטים אירופאים. יותר מכך, אופי הגן ודימויו תואמים את שוק הפרחים. 2. התנאים המיקרו-אקלימיים השוררים בגן הינם אופטימליים באופן יחסי, להצגה ממושכת של פרחים: הצללה של למעלה מ- 80% משטח הגן, העדר רוחות, הפחתה משמעותית של ערכי זיהום אוויר (CO ו- Nox), הפחתת עומס החום, והפחתת אי-החום האורבני בצורה משמעותית. לפי מחקרים שנערכו ע"י ד"ר עודד פוצ'טר עולה כי בתוך גן מאיר מתפתח אי-קור של עד 4 מעלות צלסיוס, ששיאו באמצע שדרת הפיקוסים. 3. התנאים הפיסיים מאפשרים טכנית את עריכת השוק. שדרת כורכר רחבה ( כ- 10 מטרים) וארוכה ( כ- 160 מטרים), המאפשרת למקם את הדוכנים והסחורה ולאפשר תנועה נוחה של קונים. קיימת גם תשתית חשמל ומים. 4. מיקומו הגיאוגרפי של גן מאיר מקשר בין אזורי מסחר ותיקים ההומים אדם. כמות גדולה של הולכי רגל עוברים בסמוך לגן-מאיר. לפי ספירות תנועה הנערכות ע"י עיריית תל-אביב עולה כי למעלה מ-20,000 כלי רכב עוברים בממוצע יממתי בסמוך לגן. פיתוח שוק בגן עשוי להאיץ אף יותר את תנועת האנשים, וליצור סרקולציה אנושית דינמית בין מקומות המסחר המרכזיים של תל-אביב הממוקמים סביב לגן ( שוק הכרמל, שוק בצלאל, אלנבי, נחלת-בינימין, שנקין, דיזינגוף, דיזינגוף סנטר, קינג-ג'ורג ורחוב בוגרשוב). 5. גן מאיר הינו מתחם ותיק בלב ליבה של העיר. מיסוד של שוק קבוע בגן עשוי לתרום להבנייה התרבותית ולחיזוק עתיד האזור הוותיק.

צמיחה כלכלית עירונית עשויה לנבוע מביסוסו של שוק פרחים. ראשית, שוק פרחים מבודל משווקי רחוב אחרים הקיימים בארץ, הן בסחורה הנמכרת והן באופיו ועיצובו. כידוע במרבית שווקי הרחוב בארץ נמכרים בעיקר מוצרי מזון ו/או הלבשה. יתרה מכך, שוק הפרחים המוצע בתל-אביב מבודל מהשוק הכלכלי הקיים בתחום הנוי, מאחר ויכלול מוצרים חדישים, שטרם נמכרו בארץ, כמו: פסלים מפרחים, אביזרים אומנותיים מפרחים מיובשים, צבועים וחנוטים. שוק הפרחים בגן-מאיר מבודל מהסביבה המסחרית הסמוכה לו. שוק הפרחים אינו דומה לקניון "דיזינגוף סנטר", לרחובות אלנבי, בוגרשוב ושינקין, וכמו כן הוא אינו דומה לשווקי הרחוב "הכרמל", "בצלאל" ו"נחלת בינימין". שוק פרחים, אם כן מבדל ומגוון את ההיצע העירוני הקיים בעיר עבורה תושביה. ככזה, מהווה מקום מסחר ובילוי חדיש, מרענן, שאין דומה לו. בידולו החזק של השוק מסביבתו מעלה את הסבירות להצלחתו.

השתתפות של חנויות הפרחים בשוק הרחוב יאפשר להם למעשה פתיחת "סניף" באזור מסחר הומה ותוסס תמורת השכרת ביתנים ואביזרי תצוגה. בעלי החנויות ייהנו, אם כן, מהכנסות נוספות, הפחתה של בלאי אופייני לסופי-שבוע, הצגה של סחורה מגוונת וחשיפה לקהלי לקוחות חדשים באזור מסחר מרכזי. במסגרת השוק ישולבו מומחים ופריטים אמנותיים מתערוכות פרחים ושזירה בינלאומית. שילוב זה יסייע לחנויות הפרחים בתל-אביב לאמץ רעיונות וסטנדרטים הנהוגים בתעשייה האירופאית המקבילה. הבסיס הכלכלי בשוק הוא שיתוף כל חנויות הפרחים בעיר בסבב, כך שכולן יוכלו להשתתף באופן אקטיבי בכלכלת השוק, ולהרוויח ממנו. תהיה זו הזדמנות עבורם להציג את מרכולתם ולהתחרות תחת קורת גג אחת עם שאר החנויות בעיר ועם משווקים נוספים.

המטרה היא שהשוק יהווה פלטפורמת שיווק לכל אחת מהחנויות בעיר, מתוך אסטרטגיה שרואה את טובת העיר כולה כיחידה כלכלית אחת. שימוש בשטח ציבורי בעיר בתנאי שכל העיר תרוויח ממנו. הדגש בתוכנית היא שלא ייווצר מצב בו שטח ציבורי מנוצל למטרות פרטיות, כפי שמתרחש לא אחת בערי ישראל.

© טל ברמן, כל הזכויות שמורות, תל-אביב 2002.